מהי תסמונת המעי המעי הרגיז? ואיך ניתן לטפל בה על ידי הומאופתיה קלאסית?
לפני כחודש הגיעה למרפאתי נ', בחורה צנומה בסוף שנות ה-20 לחייה. התיישבה בכבדות על הספה ופלטה "כל מה שאני אוכלת, הופך לאוויר"! בהמשך תיארה לי שכל מאכל פרי או ירק שהיא אוכלת, נותן תחושה של תסיסה בבטן. כתוצאה מכך הבטן מתנפחת וכואבת עד מאוד כאשר השיא הוא בסוף היום, אז הבטן ממש כפולה בגודלה וקשה אפילו לרכוס את הכפתור במכנסיים.
תלונה זו אופיינית למי שסובל מתסמונת המעי הרגיז/רגיש.
מהי התסמונת? מהם התסמינים?
ובכן, תסמונת המעי הרגיז היא תופעה אשר שכיחותה בעולם המערבי מתקרבת ל20% ועולה כל שנה בהתמדה. היא נפוצה יותר אצל נשים ביחס של 1:2.
התסמינים העיקריים מופיעים בתדירות משתנה מאדם לאדם וכוללים בעיקר:
1. כאביי בטן עזים – בצורת התכווצויות שמוקלות בדרך כלל אחרי יציאה.
2. תפיחות בטנית – אפילו אחרי אכילת פרי בודד אחד.
3. יציאות משובשות – שלשולים או עצירות או גם וגם, כמעט שלא מתרחש מצב ביניים תקין.
4. תכיפות יציאות – בשיעור של 4-5 ביום אך כאלה שאינן מספקות.
5. צרבות, כיבים.
ההשלכות של התסמינים הללו הן עייפות מתמדת שכן מערכת העיכול פועלת בצורה משובשת וצורכת אנרגיה מופרזת וגם הימנעות מאכילה מתוך חשש מהתוצאות, ובאופן כללי כמו שתיאר לי א' בחור צעיר נוסף שהגיע עם אותה תסמונת "אני כבר פוחד לאכול, זה כאילו שהקיבה שלי לא יכולה לסבול שום דבר! אני כבר לא מבין מה להכניס ובמה לא לגעת, מבחינת מערכת העיכול שלי, היא לא נועדה לעכל!"
באופן כללי אכילה היא אמנם אקט פיזי אך גם אקט חברתי ומעבר להשלכות הפיזיות נוצרות השלכות חברתיות והתנהגותיות אנשים הסובלים מיציאות תכופות מתקשים להתרחק מהבית לשעות ארוכות מפחד שלא יהיו בקרבת שירותים זמינים. הם מתכוננים לפני כל יציאה מהבית בדקדקנות ומשתדלים לא לאכול לפני. במפגשים חברתיים הם חוששים לאכול שמא יתחילו לכאוב ובכלל רותמים את כל הרגליי החיים שלהם לגחמותיה של מערכת העיכול.
מהם הגורמים לתסמונת זו?
מבחינה פיזית, הגורמים הם אי סדירות בפריסטלטיקה (תנועת המעי) כאשר ישנם שני מצבים עיקריים:
1. תנועה מהירה – בה המזון מגיע מהר מדי למעיים לא מפורק כיאות ותוסס. נוצרים גזים, נפיחות בטנית, קולות ערבוב ולבסוף שלשול עם שאריות מזון שאינן מעוכלת.
2. תנועה איטית – המזון לא מחליק במעי במהירות הרצויה, היציאות הן מועטות, קשות ויבשות.
אך למעשה התמונה מורכבת יותר. מסתבר כי המקור לשיבושים הפיזים במערכת העיכול וכל התסמינים הנובעים מכך הוא לרוב רגשי.
במקרה של נ' מדובר בעיקר על ציפייה, מצב של התרגשות לפני אירוע, לפני מפגש משפחתי, לפני מבחן או כל דבר המודד או מסמל את הישגיה. אצל א' מדובר בעיקר בהתמודדות עם מציאות משתנה – כל פעם שהוא מרגיש שדברים לא זזים בקצב שהוא מצפה או שאנשים לא מתנהגים כמו שהוא מבין ובאופן כללי שהמציאות לא מתאימה את עצמה אליו הוא כועס ומתעצבן. מכיוון שלא תמיד הוא יכול להביע את כעסו ושומר אותו בבטן שמגיבה בהתאמה כמוהו ולא מסוגלת "לעכל" את המציאות המשתנה של החיים. אלו רק שתי דוגמאות לכך שהתמריץ לשיבושים במערכת העיכול הם במקורם רגשיים.
אנו יצורים מורכבים ולכל אחד ישנן סיבות שונות שנעות על הספקטרום של כעס, עלבון, שמחה, ציפייה או עצב, כאשר אצל הסובלים מתסמונת המעי הרגיז הכל, בסופו של דבר מגיע לבטן. במקרים אלו שבתחום של מה שנקרא "מחלה פסיכוסומאטית" הומאופתיה קלאסית מתגלה ככלי יעיל במיוחד.
מהי הומאופתיה קלאסית וכיצד בכוחה לעזור?
הומיאופתיה קלאסית היא שיטת ריפוי אלטרנטיבית אשר הגיעה ממזרח גרמניה לפני 250 שנה. העיקרון העומד בבסיס השיטה הוא "דומה בדומה מרפא" כלומר – חומר שיכול לגרום לתסמינים מסוימים יכול, אחרי שעבר דילול הומאופתי לפטור אותנו מתסמינים אלו.
זאת אומרת, שכאשר מגיע אדם לטיפול ומתאר תסמינים מסוימים עלינו להתאים לו הכנה הומאופתית הדומה כמה שיותר לתמונת התסמינים אותה תאר והיא זו אשר תשחרר אותו מהם.
אמנם לתסמונת המעי הרגיז ישנם תסמינים ידועים. אך, כיוון שכל אחד מאיתנו הוא עולם ומלואו, אצל כל אדם התסמינים מקבלים צבע וצורה הייחודיים לו אישית. כמו כן ומעבר לתסמונת הוא יישאל שאלות על אופיו, תכונותיו, רצונותיו ועל דברים פיזיים אחרים המציקים לו. בסוף התשאול תתקבל ממנו תמונת מצב בהירה ועל פיה תותאם לו תרופה הומאופתית (רמדי) הייחודית רק לו. ברגע שנחבר בינו לבין התרופה יחל תהליך של איזון וריפוי, תחילה רגשי אך במהרה יחלחל הריפוי גם למימד הפיזי.
ולענייננו, א' קיבל רמדי שעזרה לו להשלים עם המציאות, פחות לכעוס ולהתנגד שדברים לא קורים לפי מה שהוא תכנן. ברגע שחלה רגיעה במישור הזה, חלה בהתאם גם רגיעה גם במישור הפיזי ומספר ההתקפים ירד ב 80% תוך מספר שבועות. א' הגיע לביקורת אחרי חודש וחצי רענן ומחוייך.
איכות חייו של א' עלתה מכיוון שהוא לא צריך לחיות את חייו על פי מערכת העיכול. אך מעבר לזה, הטיפול ההומאופתי גרם לו להיות יותר משוחרר ומאוזן מבחינה רגשית ומחשבתית ויחד עם האנרגיה שהתפנתה לו מעיסוק יומיומי בפעילותה של מערכת העיכול, איכות חייו השתפרה לאין שיעור והוא מרגיש נמרץ יותר ושמח ונראה גם ככה!
עד שמגיעים אליי ובמקביל, ישנם מספר דברים שניתן לעשות. מערכת העיכול שלנו עובדת קשה וכמעט ללא הפסקה ולכן צורכת מאיתנו הכי הרבה כוחות. עלינו להקל עליה ולסגל לעצמו אורח חיים בריא:
א. הימנעו מצריכה מופרזת של מוצרי חלב – המהווים גורם ראשון במעלה לכאביי בטן ונפיחות בטנית אצל מי שסובלים מתסמונת המעי הרגיז ובכלל אצל מבוגרים. אמנם אנחנו צאצאים של ממלכת היונקים אך איננו תינוקות ומערכת העיכול במלך השנים מאבדת את סבילותה לחלב באופן טבעי ונכון. מקורות לסידן אחרים ניתן למצוא במאכלים כגון טחינה, סרדינים שלמים, ברוקולי, במיה, תאנים, שקדים ועוד.
ב. אל תעמיסו – הימנעו מארוחות מורכבות ועשירות. בתרבות הארצישראלית ישנם חגים עמוסים בארוחות משפחתיות. אכלו פחות והעדיפו מספר ארוחות קטנות ביום מאשר ארוחה עיקרית אחת.
ג. אל תשתו ביחד עם האוכל – שתייה מוהלת את מיציי הקיבה וכתוצאה מכך מערכת העיכול עובדת קשה, אל תמהלו את האוכל בשתייה, שתו כמה דקות לפני ארוחה ולפחות חצי שעה אחריה. תנו למערכת לעבוד ביעילות.
ד. עסקו בספורט – אפילו בצורה מתונה. פעילות גופנית תורמת למטבוליזם תקין ולהפגת מתח נפשי.
ה. ישנם מוצרי מזון הידועים ככאלו הגורמים לתחושת גזים ותפיחות בטנית כאשר בראש הרשימה עומדים: שעועית, כרוב, כרובית, בצל טרי, ענבים וקפה. נסו לבודד כל פעם מוצר אחר ולהבין איזה מביניהם הוא החשוד העיקרי שלכם.
לסיכום, בעזרת טיפול בהומאופתיה קלאסית מדויק ואפקטיבי, ותוך שמירה על הרגליי חיים בריאים ונכונים, מובטח למי שסובל מתסמונת המעי הרגיז שחרור מחיים המתנהלים על פי מצבי הרוח של הקיבה וחזרה למצב של נמרצות, שמחה, ובריאות רגשית ופיזית כאחת.