לכול מזון ישנה איכות אנרגטית משלו. אם לדוגמה נגיש פפריקה שהוקפאה, עדיין אחרי אכילתה נרגיש בחום ונתחיל להזיע כמו אחרי אכילת צלחת מרק חם. לעומת זאת, אם נשתה תה חם מעלי מנטה או נענע נחוש את האיכות המקררת והמרעננת, זאת אומרת שלאוכל ישנה יכולת להשפיע על הטמפרטורה הפנימית של הגוף.
המשיכה הזאת היא משהו שנעשה באופן אוטומטי לרוב. אם תשימו לב, בקיץ אנחנו אוכלים מזונות עם איכות קרירה יותר כמו אבטיח, גלידה או סלט באופן טבעי.
מעבר לחלוקה של מקררים/מחממים ישנה חלוקה אחרת של מייבשים/מלחחים.
לשתי החלוקות העיקריות הללו עלינו להתייחס כשאנו דנים בתזונת ילדים
אצל ילדים שנוטים למערכת נשימה רטובה (מנוזלים, מצוננים לעיתים קרובות) צריך לדאוג לתזונה מועשרת:
במאכלים מייבשים ומחממים.
לקטניות ישנה איכות מחממת, ולכן תבשילים המכילים שעועית, עדשים בבישול ארוך, כוסמת לסוגיה, אפונה, חומוס, מאש ואזוקי. כול אילו מחממים את "הצנרת" ואפילו אם הם אינם מוגשים חמים לשולחן.
עוד מאכלים מחממים הם דגנים כגון: חיטה מלאה, גזר, בטטה, כול הירקות הכתומים וירקות השורש שהטבע מייצר לנו בתחילת החורף ועל מנת לסייע לנו לחמם את גופינו. בנוסף, עופות, בשר, ביצים ודגים.
ועוד, קליפות הדרים שיבולת שועל, צנוברים, תירס, אורז חום, כרוב, בצל, שום, רוזמרין, דובדבנים, תמרים.
ישנם גם תבלינים מחממים דוגמת: קימל, שמיר, בזיליקום, ציפורן, קינמון, כוסברה, ג'ינג'ר, הל, כמון, פפריקה, פלפל שחור פלפל אנגלי, פלפל לבן.
ומצד שני, יש להמעיט ב:
מזונות מקררים / מלחחים
מאכלים מקררים הם באופן כללי מזונות המכילים כמות גדולה של מים, כגון פירות וירקות קרים. העובדה שהם מוצאים מהמקרר ונאכלים מיידית הופך אותם לעוד יותר קרים.
אז: חסות ותרד, מלפפונים, מיצי ירקות, מיץ תפוזים, מנטות למיניהן, מוצרי חלב בכול צורה, אצות ים, אבטיח, בננות, כול אילו הם בעלי איכות מקררת.
המזונות המלחחים לא חייבים להיות קרים אבל יוצרים רטיבות בצנרת והם כול סוגי הקמח הלבן הפשוט, לדוגמה לחמניות לחם לבן, פסטות פתיתים, גלידות, חטיפים כגון: בייגלה, קרקרים מקמח רגיל, במבה, שוקולד לבן.
כיצד אנו יוצרים סביבת אכילה נעימה ומפתחים אצל הילדים אהבה למזון בריא?
בראש ובראשונה יש לזכור שאנו הדוגמה והמודל לחיקוי. הילדים לומדים מאיתנו כיצד לדבר, כיצד לתקשר, וכך גם כיצד לאכול. אם אנחנו אוכלים ליד השולחן והוא מסודר באופן אסתטי. ואנו אוכלים לאט, אנו מהווים דוגמה טובה.
אם איננו מקדישים לעצמנו את הזמן לארוחה נינוחה ואוכלים בחיפזון מול הטלויזיה והמחשב. ילדינו ילמדו כי כך נכון להיות. מחקרים מראים שארוחה משפחתית פעם ביום, כלומר כזו שבה כל המשפחה נאספת סביב השולחן, משפרת הישגים לימודיים, מגבשת את המשפחה ותורמת לדימוי העצמי של הילדים.
בארוחות העיקריות חשוב לכלול ירקות מגוונים. כך נדאג לאספקת ויטמינים ומינרלים סדירה. יש ילדים שאוהבים לזהות באופן ברור מה נמצא בצלחת. הם ימנעו מסלטים מורכבים ומרטבים, ילדים אוכלים אוכל בסיסי ולכן יעדיפו לכרסם מקלות גזר מלפפון, פלפל, סלרי, וכל ירק שחתוך באופן גס – כלומר חתיכות גדולות כשהירק כמה שיותר קרוב לצורתו המקורית.
חשוב לזכור שהקיבה של ילד קטנה יותר והמנות בהתאם, ולאפשר לילד להיות קשוב לנקודת השובע שלו. התעקשות של הורה לסיים את המנה שבצלחת מבלבלת את הילד והוא עסוק בריצוי ההורה במקום להישאר קשוב לצרכי הרעב/שובע שלו, דבר העלול לגרום בעתיד להשמנה.
יש לשתף את הילדים בהכנת הארוחה, ככה גם תזכו לזמן איכות איתם, הם גם ילמדו לבשל, וגם ישתפו פעולה אחר כך ליד השולחן עם מאכלים מגוונים יותר שהם הכינו בעצמם.
לא לחכות שהילד יבקש חטיף. אם עברו מספר שעות ונותרה עוד שעה לארוחת צהריים, חיתכו פירות בצלוחית והגישו להם היכן שהם משחקים. ואם הם מתאווים למשהו פריך, אז חטיפים וכיבוד מומלצים הם: שלווה מחיטה תפוחה מלאה, ריבועי סומסום, פירות יבשים, או קורנפלקס מדגנים מלאים ודבש. ו/או חטיפי תפוצ'יפס שונים חדשים וטבעיים שעשוים מתפוחי עץ ושניתן למצוא כיום בבתי טבע.
פירות, ירקות חתוכים, ומזונות שאנו רוצים לעודד את אכילתם כדאי להחזיק במדפים התחתונים במקרר באופן זמין ונגיש לילדים. ולעומת זאת, מזונות פחות מומלצים ששייכים לאימא ואבא מוטב לשים במדפים העליונים.
רבים מהחטיפים שעל המדף מכילים תכולת נתרן (מלח) גבוהה, צבעי מאכל, שומנים מוקשים (מרגרינה), תוספים משפרי טעם, וסוכרים בכמות גדולה. צבע מאכל – בעיקר טרטזין (צהוב) גורם להחמרה במצבי אסטמה, אלרגיות, היפראקטיביות ועצבנות. ובעיקר יש להמנע ממונוסודיום גלוטומאט המפריע לפעולת הכבד, מצטבר כטוקסינים (רעלים) בגוף, ומחליש את מערכת החיסון.
יש להפחית את הצריכה ככל האפשר, אבל לא למנוע לחלוטין וכן לאפשר בארועים חברתיים כאשר הילדים נמצאים ליד ילדים אחרים שאוכלים כדי לא ליצור תחושה של הענשה או חסך ואז ליהפך, תיווצר תשוקה לרדוף אחרי "הפרי האסור". אבל, אם עושים קניות הביתה אז לקנות מאילו במידה מועטה ביותר.
לגבי סוכרים ממתקים ושוקולד – אנו מוקפים בפרסומות וגירויים מתמידים אליהם. חשוב להמנע משימוש בהם כפרס כי כך אנחנו מרגילים את הילדים להשתמש בהם כפרס ניחומים עצמי גם בבגרות. העניין בסוכר לבן מעבר לכך שהוא מעודד השמנה ועששת זה שהוא מגיע במקום ויטמינים חיוניים, וגורם להחלשות מערכת החיסון, במיוחד בעת מחלה, ובאופן כללי גורם לפעלתנות יתר. מחקרים מראים שילדים אימפולסיביים, רגזנים, עם שינויי מצב רוח מהיר הם בדיוק הילדים שרוב התזונה שלהם "מועשרת" במזונות עתירי סוכר לבן וכשמפחיתים את צריכת הסוכרים ההתנהגות באופן מיידי משתפרת.
לסיכום, ילדים למרות העדפותיהם לא במיוחד מגובשים סופית על המזון שאותו הם צורכים. ובכך הם פתוחים לשינויים בעיקר כשהם מבינים את הסיבה הגיונית, ופעמים רבות מפתיעים אפילו את הוריהם ביכולתם להסתגל, להפנים וליישם את כללי הבריאות. לילדים נטייה טבעית ומולדת לזהות את הכמויות הנדרשות להם ולהימשך אל הטוב והבריא, בואו נחזק אותם בכך.
בהצלחות.